Vayedaber

יִרְמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי חֶלְבּוֹ קוֹמֵי רִבִּי אַמִּי וּמַתְנִיתַא אָֽמְרָה כֵן בַּכֹּל מַפְסִיקִין לְרָאשֵׁי חֱֳדָשִׁים לְחֲנוּכָּה וּלְפוּרִים.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

קורין ג' בראש חודש. דתדיר קודם והד' הוא קורא בחנוכה:

ראש חודש שחל להיות בחנוכה במה קורין. בתחלה בשל ראש חודש או בשל חנוכה:

ומתני'. דפ''ד דמגילה אמרה כן לכל מפסיקין לראש חודש וכו' דמפסיקין מהפטרה של פ' השבוע וקורין בשל ראש חודש:

ר''ח שחל להיות בשבת במה קורין. להמפטיר:

יִצְחָק סְחוֹרָא שָׁאַל לְרִבִּי יִצְחָק רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּחֲנוּכָּה בְּמַה קוֹרִין. אָמַר לֵיהּ קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְאֶחָד בַּחֲנוּכָּה. רִבִּי פִּינְחָס וְרִבִּי סִימוֹן רִבִּי אַבָּא בַּר זְמִינָא מָטוּ בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי אֶבְדִּימִי דְּמִן חֵיפָה קוֹרִין שְׁלֹשָׁה בַּחֲנוּכָּה וְאֶחָד בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. לְהוֹדִיעָךְ שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. בַּר שֶׁלֶמְיָה סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי מָנָא הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ שֶׁל חֲנוּכָּה לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וְלֹא שִׁבְעָה אִינּוּן קוֹרִין. אִית לָךְ מֵימַר שֶׁלֹּא בָּא הָרְבִיעִי אֶלָּא מַחְמַת רֹאשׁ חֹדֶשׁ. שְׁאִילְתִּינְהוּ לְסַפְרָא אָמַר לֵיהּ וַהֲדָא שְׁאִילְתָא דְּסָפָר.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אמר ליה והדא שאלתא דספר. כך היא כתובה בתענית שם ול''ג הכתוב כאן שאילתינהו לספרא וצריך למחקו. וכלומר דרך בדיחותא השיב לו וא''ל וזאת השאלה של סופר כמוך היא דמה שאלה היא משבת שלעולם קורין שבעה ואי אפשר לעשות סימן לד' בשל ר''ח ומה שייכא קריאה של שבת לקריאה של ימות החול:

הגע עצמך בר''ח של חנוכה שחל בשבת. והלא שבעה קורין בשבת וא''כ מה סימן יש לך כאן לומר שלא בא הד' אלא מחמת ר''ח:

ר' פינחס וכו' להודיעך שלא בא הד' אלא מחמת ראש חודש. לפיכך קורא הרביעי בו:

בְּמַה קוֹרְאִין. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. אָמַר לֵיהּ רִבִּי מָנָא כְּגוֹן מוֹדַעְתּוּן בּוֹ תַּעֲנִית רְבִיעִין עַל מֵעֵיהוֹן וְלֹא יָֽדְעִין דְּהִיא תַעֲנִיתָא. 32a אָמַר לֵיהּ לְהוֹדִיעָךְ שֶׁקּוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת. רִבִי יוּדָן קַפּוֹדָקִיָּא אָמַר קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי קוֹרִין בְּראשׁ חֹדֶשׁ. קָם רִבִּי יוֹסֵי עִם רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. אָמַר לֵיהּ אַתְּ שָׁמַעְתָּ מֵאָבוּךְ הֲדָא מִילְתָא. אָמַר לֵיהּ אַבָּא לֹא הָיָה אוֹמֵר כֵּן אֶלָּא בְּעֵינְטָב עַל יְדֵי דְּאִינּוּן יָֽדְעִין דְּהוּא רֵישׁ יַרְחָא קוֹרִין בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ. הָא שְׁאָר כָּל הַמְּקוֹמוֹת קוֹרִין בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

א''ל להודיעך שקורין ברכות וקללות. כלומר לא בשביל סימן להודיע להעם אני אומר כן אלא כך הוא הדין ולהודיעך שאין ר''ח דוחה קריאת התורה ס''ל תענית וקורין ברכות וקללות:

רביעין על מעיהון ולא ידעין דהוא תעניתא. בתמיה כלומר הן נופלין על פניהם שכך היו נוהגין בר''ח שהוא ביום התענית וא''כ יודעין הן מהתענית אף שהוא ר''ח ומה צריך עוד סימן להודיעם:

א''ל ר' מנא בגין מודעתין די תעניתא. כך כתובה היא בסוף פ''ב דתענית. כלומר אם בשביל להודיע להעם שהוא תענית אף שהיום ראש חדש:

קורין ברכות וקללות. כמו בשאר ימים של תענית צבור:

במה קורין. בתורה בר''ח של תענית:

קם ר' יוסי עמד ר' יוסי והלך לשאול מר' יודה בן פזי וא''ל אם קבלת כך הוא מאביך שאתה אומר שקורין בר''ח וא''ל אבא לא היה אומר שקורין בשל ר''ח אלא בעין טב דוקא ששם היו יודעין בודאי שהוא ר''ח ולפרסם הדבר שכבר קדשוהו היו קורין בשל ר''ח לפי ששם בית הועד היה שב''ד מקדשין החדש כדאמרינן פ' ראוהו ב''ד א''ל ר' לר''ח זיל לעין טב וקדשיה הא שאר כל המקומות קורין ברכות וקללות ואין של ר''ח דוחה קריאתן:

אָמַר רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אַבָּא תַּנִּיֵי תַּמָּן תְּפִילַּת הָעֶרֶב מַהוּ. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר חוֹבָה. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אָמַר רְשׁוּת. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא אַתְיָן אִילֵּין פַּלְגְּוָתָא כְּאִינּוּן פַּלְגְּוָתָא מָאן דָּמַר חוֹבָה אֵין נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב. וּמָאן דָּמַר רְשׁוּת נְעִילָה פּוֹטֶרֶת שֶׁל עֶרֶב.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

אתיין אילין פלגוותא. אם היא חובה או רשות כאלין פלגוותא דפליגי לעיל אם תפלת נעילה פוטרת לשל ערבית דלמ''ד רשות פוטרת ולמ''ד חובה בפני עצמה היא אין תפלה אחרת פוטרת אותה:

רִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדוּק אֶחָד אָמַר לִי כַּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל לֵילֵי שַׁבָּת בְּעֵרֶב שַׁבָּת. אָמַר רִבִּי אַמִּי רִבִּי יוֹחָנָן פְּלִיג וְלָא הֲוָה צְרִיךְ מִפְלְגָה עַל הֲדָא לָמָּה שֶׁכֵּן מוֹסִיפִין מֵחוֹל עַל הַקּוֹדֶשׁ. וְעוֹד דְּסַלְקוּן חַמָּרַייָא מִן עָרָב לְצִיפּוֹרִין וְאָֽמְרִין כְּבַר שַׁבָּת רִבִּי חֲנִינָא בֶּן דוֹסָא בְּעִירוֹ. וִידָה אָֽמְרָה דָּא דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָא מָשְׁכֵנִי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל בֵּי רִבִּי יוֹסֵי אֵצֶל פּוּנְדוּק אֶחָד אָמַר לִי כַּאן נִתְפַּלֵּל אַבָּא שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת בְּשַׁבָּת וְאַף עֲלָהּ לָא הֲוָה צְרִיךְ מִפְלְגָה דְּרִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי דְּרַמְשָׁא עַד יוֹמָא קָאִים. דְּבֵית רִבִּי יַנַּאי אָֽמְרִין 32b עָלָה אָדָם עַל מִיטָּתוֹ אֵין מַטְרִיחִין אוֹתוֹ לֵירֵד. אֲמַר רִבִּי זְעִירָא כָּל מַאן דַּהֲוִינָא עֲבַד כֵּן הֲוִינָא מְפָחֵד בַּלַּיְלִיָּא. לֵית לָךְ אֶלָּא כַהֲדָא דְּרִבִּי מִיפְקֵּד לְאַבְדָּן אֲמוֹרֵיהּ אַכְרִיז קוֹמֵי צִיבּוּרָא מַאן דְּמַצְלִי יַצְלִי עַד יוֹמָא קַייָם. רִבִּי חִייָא בַּר ווָא מִפְקֵד לַאֲמוֹרִיהּ כו'.

Pnei Moshe (non traduit)

Pnei Moshe

לית לך. סתמא הש''ס הוא דקאמר לה אין לך אלא כהאי דאמרי' לעיל שאפי' לכתחילה מותר להקדים ולהתפלל מבעוד יום:

כל מן דהוינא עבד כן. כל זמן שהייתי עושה כך והתפללתי מבע''י והלכתי לישן הייתי מתפחד כל אותו הלילה:

עלה אדם על מטתו. אם התפלל של ערבית מבעוד יום ועלה על מטתו שוב אין מטריחין אותו לירד ולחזור ולהתפלל בזמנו:

ואפי' עלה. והדר וקאמר דאפי' עלה לא צריך ר' יוחנן למיפלג דהא רבי היה מצוה לאבדן מתורגמניה להכריז דאף של מ''ש הרוצה להקדים ולהתפלל יתפלל מבעוד יום וכן ר' חייא בר ווה וכו':

ווידה אמרה דא. ואם באיזה דבר שמעת שחולק ר' יוחנן עליו זה הוא מה דאמר ר' חנינא שאמר ר' ישמעאל בשם אביו ר' יוסי שכאן נתפלל של מוצאי שבת בשבת ועלה אפשר הוא דפליג ר' יוחנן:

ועוד דהא סלקין. החמרים ממקום ערב ששם היה ר' דוסא שרוי והם עולין לציפורי ואומרים כבר שבת ר' דוסא בעירו ומקדים לקבל עליו שבת מבעוד יום גדול:

אמר ר' אמי ר' יוחנן פליג. על זה וקאמר הש''ס ולא היא דלא הוה צריך לחלוק על זה דלמה לא יעשה כן להקדים של שבת שכן מוסיפין מחול על הקדש:

משכני משך אותי ר' ישמעאל בר' יוסי אצל בית פונדק אחד ואמר לי כאן נתפלל אבא של לילי שבת בע''ש מבעוד יום:

מאן דמצלי. מי שהוא רוצה להתפלל של ערבית ולהקדים עצמו יתפלל ואף שעדיין עומד השמש ויום גדול הוא במוצאי שבת קאמר כדלקמן:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source